רשלנות רפואית במתן תרופות: מתי טיפול תרופתי הופך לעילה לתביעת נזיקין?
רשלנות רפואית היא עילה משפטית לתביעת נזיקין, בגין נזקי גוף ונפש אשר נגרמו למטופל כתוצאה מטיפול רפואי שניתן באופן שחורג מרמת הזהירות והאחריות המצופה מגורמי הטיפול והרפואה. רשלנות זו עשויה להתרחש באירוע רפואי בודד, דוגמת ביצוע פרוצדורות רפואיות כגון ניתוח כירורגי, או לחילופין בטיפול מתמשך, דוגמת מתן תרופות שאינן מתאימות למטופל ולמצבו הרפואי.
ככלל, ייתכנו מקרים בהם הטיפול התרופתי שניתן למטופלים אינו פועל כמצופה, אינו מביא להטבה המיוחלת ואף ניכרת הידרדרות במצב החולה. תרחישים אלו לבדם אינם בהכרח מצביעים על קיומה של רשלנות רפואית, ועשויים לנבוע ממגוון סיבות רפואיות. זאת מאחר ולא תמיד ניתן להעריך מראש כיצד יגיב הגוף לתרופה, את רמת יעילותה או היעדרה.
עילת רשלנות רפואית במתן תרופות היא תוצר של מתן תרופה שגויה למטופל, קביעת מינון לא מותאם, שילוב מזיק בין סוגי תרופות, למרות קיומו של מידע רפואי המצביע על חוסר ההתאמה והסיכונים שבנטילת הטיפול התרופתי.
משרד עורכי הדין דורית פילו
משרדנו, מהמובילים בארץ בתביעות רשלנות רפואית, מעניק ייצוג מקצועי לנפגעי טיפול תרופתי רשלני ולבני משפחותיהם. אנו משלבים ניסיון משפטי עמוק עם הבנה רפואית רחבה, בוחנים לעומק כל מקרה של מתן תרופה שגויה, מינון לא תקין או שילוב מסוכן של תרופות, תוך מיקוד בהוכחת הקשר הסיבתי, גיבוש חוות דעת מומחה, ומיצוי זכויות הנפגעים מול הגורמים האחראים – לשם השגת פיצוי ראוי והכרה באחריות.
המאפיינים הייחודיים של רשלנות רפואית במתן תרופות
בשונה מהליכים רפואיים מורכבים המתבצעים לעתים בעת חירום, ודורשים מהצוותים הרפואיים לקבל החלטות מכריעות בזמן אמת, מתן תרופות נתפס כשלב שגרתי ופשוט בהליך הטיפול, המעניק לרופא ולמטופל את הזמן לבחון את הדברים ולקבל את ההחלטה, לזהות את השפעת הטיפול התרופתי ולבצע שינויים והתאמות נדרשות.
פשטות זו עשויה להטעות, שכן מדובר באחד התחומים הרגישים ביותר בענף הרפואה. טעות קלה במינון התרופה או בהתאמת סוג התרופה, עשויה לגרום לפגיעה מיידית חמורה, פגיעה מתמשכת ואף למוות.
סוגי הרשלנות הנפוצים:
- מתן תרופה שגויה עקב טעות ברישום.
- רישום תרופה מתאימה להתוויית הטיפול והמחלה, אשר מכילה רכיבים אלרגניים, עבור חולה הסובל מאלרגיה.
- שילוב מסוכן של מספר תרופות אשר רכיביהן יוצרים ריאקציה מזיקה (אינטראקציה פרמקולוגית).
- מתן מינון יתר או מינון מופחת של התרופה.
- מתן תרופה והנחיות שימוש שלא על פי הנחיות היצרן, תוך חריגה מפרוטוקולים רפואיים והתוויית השימוש המאושרת על ידי משרד הבריאות.
ההבדל בין טעות מקצועית לרשלנות רפואית
מטבע הדברים, גם רופאים וצוותי הטיפול במערכת הבריאות עשויים לבצע טעות מקצועית, בין אם בשיקול הדעת במתן הטיפול, ובין אם בחיבור בין המידע והנתונים שבידם ובאבחון.
בבחינת ההיתכנות לרשלנות רפואית באבחון חשוב להבחין בין טעות אנוש אשר נחשבת סבירה לעצם ההתנהלות והתרחיש, לבין פעולה רשלנית אשר נולדה כתוצאה מהתנהלות שאינה עומדת בחובת הזהירות והאחריות החלה על רופאים ומטפלים בישראל.
עילת התביעה לפיצויי נזיקין בשל רשלנות רפואית נגזרת מקיומם של שלושה תבחינים:
- נזק – תביעת רשלנות רפואית מתבססת על פקודת הנזיקין בחוק, הקובעת כי לצורך פיצויי נזיקין נדרש התובע להוכיח את הנזק אשר נגרם לו. טעות רפואית שלא נגרם נזק בגינה- אינה מזכה בפיצוי. כמו כן, תביעות רשלנות רפואית מוגשות רק כאשר נגרם נזק משמעותי או נכות משמעותית ולא נזק שולי.
- רשלנות – בבחינה של נסיבות המקרה והטיפול, ניתן להצביע על טיפול רשלני, אשר ניתן שלא על פי חובת הזהירות המרבית המחייבת, שלא תחת האחריות המצופה מרופאים וצוותי טיפול רפואיים, בשונה מהתוויות רפואיות ו/או פרוטוקולים רפואיים מחייבים.
- קשר סיבתי – ניתן יהיה להוכיח קשר בין המעשה הרשלני: מתן התרופה, קביעת מינון התרופה, הנחיות השימוש בתרופה, לבין הנזק אשר נגרם למטופל בפועל.
אתגרי ההוכחה בתביעות רשלנות במתן תרופות
המורכבות הטמונה בהוכחת רשלנות רפואית בכלל, ולעניין של מתן תרופות בפרט, נובעת ממספר גורמים:
קושי בהוכחת הקשר
הדרישה לקשר סיבתי בין הטיפול התרופתי שניתן בשל החלטה רשלנית לכאורה, לבין החמרת מצב המטופל והנזק שנגרם בפועל. ייתכנו מקרים בהם הוכחת הנזק הישיר תהיה פשוטה יותר, דוגמת:
מטופל שנפטר כתוצאה מתגובה אלרגית קשה לתרופה, כאשר הצוות הרפואי ידע, או היה עליו לדעת על האלרגיה של המטופל.
שילוב בין תרופות שיצר ריאקציה שהובילה לאירוע לבבי ולמצב סיעודי, למחלה שאינה לבבית.
במקרים אחרים, בהם הנזק אשר נגרם למטופל נוגע למחלה ולמצב הרפואי בגינו טופל מלכתחילה, הוכחת הקשר תהיה מורכבת יותר ויהיה צורך להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה ממתן מהתרופה, ולא בשל החמרה טבעית של מצב רפואי קיים.
חוות דעת מומחים
תביעות רשלנות רפואית מטילות את חובת ההוכחה על הנפגעים, אשר במרבית המקרים אינם מתמצאים בנבכי הפרוטוקולים הרפואיים והתקנות המחייבות, לצורך הוכחת ההפרה שלהם.
על מנת לבסס את טענת הרשלנות, נדרש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית מקצועית, של מומחים בתחום האמור, המהווים סמכות מקצועית אובייקטיבית.
עורכי הדין המומחים לעניין רשלנות רפואית פועלים בשיתוף פעולה אל מול רופאים מומחים ואנשי מקצוע מובילים בכלל ענפי הרפואה, וידעו לפעול לקבלת חוות הדעת הנדרשת, שתעמוד במבחן ההוכחה ותהיה קבילה בהיבט המשפטי.
