חיפוש אחר מידע הנוגע לרשלנות רפואית ברשת יוליד תוצאות רבות, הסברים ופרשנויות, כמו גם התייחסות לחוק. עם זאת, בשונה מתחומים אחרים הנוגעים לחוק, כמעט ולא ניתן למצוא פסקי דין רשמיים בתחום רשלנות רפואית.
מאחר ובמדינת ישראל הפסיקה מהווה כלי עזר לניתוח מקרים, לתכנון אסטרטגיה משפטית ולבניית טיעונים משפטיים- בתחום זה חשוב במיוחד להסתייע בעורך דין רשלנות רפואית עם ניסיון רב שנים
חשיבות השימוש בפסקי דין בתביעה משפטית
היכרות עם הפסיקה נועדה לגשר על הפער הקיים בין החוק היבש לגישת בתי המשפט הלכה למעשה. במקרים רבים איתור וניתוח של פסקי דין רלוונטיים במקרים דומים למקרה המשפטי הפרטני, יובילו להיכרות עם תבחינים ומאפיינים אשר קיבלו משקל בבית המשפט ושימשו כגורמים לפרשנות משפטית, שאינה מוגדרת בלשון החוק. נוסף לזאת, מערכת המשפט במדינת ישראל שואפת למשפט הוגן המבוסס על אחידות, ועיקרון השוויון בפני החוק.
אחד הכלים להבטיח זאת, תוך שמירה על עדכנות והתאמת הרשות השופטת למגוון משתנים, היא ההכרה בחשיבותן של הכרעות שיפוטיות תקדימיות. משמעות התקדים המשפטי הוא שפסק דין שניתן בערכאה שיפוטית, יחייב ערכות נמוכות ממנה בבואם לדון ולהכריע במקרים דומים.
מדוע לא ניתן למצוא פסקי דין בנושא רשלנות רפואית
בעידן של דיגיטל וטכנולוגיה, קיימת נגישות גדולה למידע משפטי שהיה בעבר נחלתם של עורכי דין ומשפטנים בלבד. באתרים הממשלתיים והמוסדיים ניתן לקבל את הנוסח המלא של כל חוק, תקנה והרחבה במערכת המשפט בישראל.
הגישה לפסיקה היא מעט יותר מוגבלת, מצריכה לעתים ידע והבנה בעקרונות החיפוש, חיפוש ממוקד הכולל ידיעה של פרטי התיק, ולעתים אף שימוש בכלים בתשלום. פסקי דין בתחום רשלנות רפואית כמעט ולא נמצאים גם במקורות הללו, ובמקרה זה, היעדרם אינו נובע ממורכבות החיפוש.
הקושי בקבלת מידע על פסיקה והחלטות משפטיות בתחום הרשלנות הרפואית נובע ממספר סיבות:
- מהתיקים בתחום הרשלנות הרפואית נסגרים באמצעות הסכם ופשרה בין הצדדים ואינם מגיעים לכדי הכרעה משפטית. ככל ומתקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בתיק הנתמכת באמצעות חוות דעת מומחים רפואיים, לשני הצדדים קיים אינטרס לסיום ההליך בהסכמה. הנתבעים (קופות החולים, בתי חולים ומוסדות רפואיים) יעדיפו להימנע מהליך משפטי הכרוך בסיכון ובפגיעה במוניטין ולשלם לנפגע פיצויים מוסכמים, והנפגעים עצמם יחסכו שנים של המתנה לכסף ויוכלו להתמקד בהחלמה ובשיקום.
- מרביתם המוחלט של הסכמי הפשרה כוללים סעיף סודיות, המחייב את התובע שלא לפרסם את פרטי המקרה. סעיף זה מהווה תנאי לחתימה על הסכם ולתשלום פיצוי מטעם הנתבעים, ונועד להגן על המוסד/הרופא מפני פגיעה במוניטין ובשמם הטוב.
- חוק זכויות החולה קובע זכות לפרטיות ולסודיות רפואית של כל חולה ומטופל/ת בישראל. הזכות לתביעה ולפיצויי נזיקין במקרה של רשלנות רפואית אינה באה על חשבון זכות זו. נפגעי רשלנות רפואית אינם צריכים לחשוש מפרסום מידע רפואי ופרטי אודותיהם ברשומות (פומביות או אחרות), וגם במקרה של תביעת רשלנות רפואית, פרטיהם לא ייחשפו (יוגדרו תחת "פלוני" ללא סימנים מזהים).
כיצד ניתן לבדוק האם קיימת עילת רשלנות רפואית
רשלנות רפואית היא עילת נזיקין מהמורכבות שקיימות, ולצד זאת גם בעלת פוטנציאל לפיצויים מהותיים בסכומים שעשויים לשנות חיים.
תביעת רשלנות רפואית מבוססת על שלושה תבחינים מחייבים:
- קבלת טיפול רשלני שלא על פי אמות המידה המקובלות ושלא תחת חובת זהירות ואחריות החלה על רופאים ומטפלים בישראל.
- קיום נזק גופני ו/או נפשי מהותי.
- קשר מוכח בין השניים: הוכחה כי הנזק נגרם בשל הטיפול הרשלני.
מדובר בתביעות המצריכות שילוב כוחות ומידע מעולמות הרפואה והטיפול ומעולם החוק והמשפט גם יחד, תוך שימוש בחוות דעת תומכות של מומחים רפואיים בעלי שם בתחומם. מורכבויות אלו, לצד פוטנציאל הפיצוי הגבוה, מחייבים פניה לעורך דין מקצועי, בעל ניסיון רב שנים המתמחה בתיקי רשלנות רפואית.
תביעות מסוג זה אינה מתקבלת בחיפוש מידע כללי ברשת ומחייבת ליווי מקצועי מתחילת הדרך. רק עורך דין מנוסה יביא את הכלים, הידע, השליטה בחוק והיכרות עם הפסיקה והתקדימים, מיומנות הטיעון וניהול משא ומתן, הנדרשים למיצוי הזכויות ולהשגת הפיצוי המקסימלי עבור לקוחותיו.
חשוב לדעת: שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית משולם לעורך הדין כנגד הצלחה בלבד, ולאחר קבלת הפיצוי בפועל. מודל תשלום זה מאפשר לכל אדם שרואה עצמו נפגע כתוצאה מטיפול רפואי (או מהיעדר טיפול/אי אבחון) כתוצאה מרשלנות, יוכל לפנות לכל עורך דין לבחירתו, מבלי לבסס את ההחלטה על שיקולי עלות.
למעשה, הניסיון המקצועי והמוניטין של עורכי הדין המובילים יעמדו לזכות הנפגעים והתובעים, ושכר טרחתם ייגזר באחוזים קבועים מראש מסכום הפיצוי שיושג ללקוח, מה שהופך את הצלחת התביעה לאינטרס משותף.
לכל הקטגוריות שלנו בנושא רשלנות רפואית:
צפו בסרטון של עורך דין דורית פילו: נורות אזהרה – רשלנות רפואית:
