בבתי החולים בישראל מתרחשות כ-15,000 לידות מידי חודש, ורובן המכריע מסתיים בידיים מלאות, בשמחה וללא סיבוכים. יחד עם זאת, על פי דיווחי בתי החולים, כ-5.9% מן הלידות מסתבכות באופן בלתי צפוי, ומסתיימות בנזק רפואי לאם או לעובר. לא כל לידה שהסתבכה מקורה ברשלנות רפואית, אולם במקרים מסוימים חוזר ומהדהד החשד כי הנזק האמור ניתן היה למניעה באמצעות יתר תשומת לב ואחריות של הצוותים הרפואיים.
לידה שהסתבכה - מתי כדאי לבדוק מה באמת קרה?
ככלל, בכל לידה אשר הסתבכה והסתיימה בגרימת נזק ליולדת או לרך הילוד, חשוב לקבל תשובות מבית החולים ולהבין מה התרחש, מהיכן נבע הסיבוך, מה הטיפול שניתן במטרה למנוע את הנזק. ככל שמתעורר חשד שהנזק הנגרם והתוצאה המצערת אינם בשל סיבוך טבעי שאינו ניתן למניעה, כי אם תוצר של רשלנות רפואית, מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית – דורית פילו לצורך בחינה מקצועית של נסיבות המקרה והאפשרות להגשת תביעה.
ההבדל בין סיבוך רפואי לבין חשד לרשלנות רפואית
לידה מטבעה כרוכה בסיכונים טבעיים ומוכרים. מצוקה עוברית, דימום, מעבר מלידה טבעית לניתוח קיסרי דחוף, כל אלו עשויים להתרחש גם כאשר הצוות הרפואי פועל במקצועיות ובהתאם לתקנות, ללא התרשלות.
מנגד, רשלנות רפואית מתקיימת כאשר הצוות חורג מסטנדרט הטיפול הסביר, ובשל כך נגרם נזק שניתן היה למנוע. על מנת לבסס עילת תביעה אין די בכך שהתרחשה טעות או שהתוצאה הייתה קשה ויש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
- חריגה מחובת הזהירות.
- נזק משמעותי אשר נגרם ליולדת ו/או לרך הילוד.
- קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק שנגרם בפועל.
למה חשוב לבדוק את רצף האירועים ולא רק את התוצאה הסופית?
כאמור, לידה המסתיימת בתוצאה מצערת עשויה להתרחש בשל מגוון סיבות, והנזק אינו בהכרח מעיד על קיומה של רשלנות רפואית. רק בחינה מקיפה של כלל האירועים וההתנהלות, תאפשר להבין מה גרם לנזק, האם קיים קשר סיבתי בין התנהלות הרופאים לנזק, והאם מדובר בתוצאה של רשלנות רפואית בלידה המצדיקה הגשת תביעה וקבלת פיצויי נזיקין.
סימני אזהרה במהלך לידה שהסתבכה
ניטור עוברי לא תקין, מים מקוניאליים או חום במהלך הלידה
המוניטור העוברי הוא אחד הכלים המרכזיים לזיהוי מצוקה עוברית, החל משלב קליטת היולדת בבית החולים ועד ללידה בפועל. האטות חוזרות בדופק העובר, היעדר התאוששות בין הצירים או שינויים חריגים אחרים מחייבים הערכה רפואית ולעיתים התערבות מיידית.
גם הופעת מים מקוניאליים, מי שפיר המכילים צואת עובר, עלולה להעיד על מצוקה עוברית, לחדור את נתיבי האוויר של הרך הילוד ולגרום ליתר לחץ דם ריאתי. תסמין נוסף שעשוי להעיד על הסתבכות של הלידה הוא חום גבוה של היולדת. חום במהלך הלידה עשוי להעיד על זיהום המחייב טיפול מתאים, ולעיתים אף על צורך מהותי בקיצור משך הלידה.
עצם הופעתם של סימנים אלו אינה מוכיחה רשלנות. השאלה המשפטית היא האם הצוות זיהה אותם בזמן, פירש אותם נכון ופעל בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת.
עיכוב בהחלטה על ניתוח קיסרי או התערבות רפואית
אחד הנושאים השכיחים בתביעות רשלנות רפואית בלידה הוא עיכוב בקבלת החלטה לבצע ניתוח קיסרי דחוף. כאשר קיימים סימנים ברורים למצוקה עוברית, כל דקה עלולה להיות משמעותית. עיכוב בהעברת היולדת לחדר הניתוח, המתנה מיותרת ללידה טבעית או אי קבלת החלטה בזמן עלולים לגרום למחסור בחמצן אצל העובר ולהוביל לפגיעה מוחית, שיתוק מוחין ואף למוות. במקרים שבהם בוצע ניתוח קיסרי, יש לבחון גם אם התרחשה רשלנות רפואית בניתוח עצמו, במהלך ההכנה, הביצוע או המעקב שלאחריו.
נזק ליולדת או ליילוד לאחר לידה מורכבת
בין הסימנים שעשויים להעיד על רשלנות רפואית בלידה:
אפגר נמוך, מצוקה עוברית או העברה לטיפול נמרץ יילודים
בדיקת אפגר היא הערכה רפואית מהירה המתבצעת לכל יילוד מיד לאחר הלידה, במטרה להעריך את מצבו הכללי ואת יכולתו להסתגל לחיים מחוץ לרחם. ציון אפגר נמוך עשוי להעיד על מצוקה המחייבת מעקב או טיפול רפואי, או אף על מצוקה חמורה המחייבת התערבות רפואית מיידית.
ציון אפגר נמוך אינו מעיד בהכרח על נזק קבוע. מצבם של יילודים רבים משתפר במהירות בעקבות טיפול מתאים והם אינם סובלים מהשלכות ארוכות טווח. עם זאת, ציון אפגר נמוך לאורך רצף של בדיקות ומדדים עשוי להעיד על מחסור בחמצן, פגיעה מוחית או מצוקה רפואית קשה אחרת.
גם צורך בהחייאה לאחר הלידה, הנשמה או העברה לפגייה/לטיפול נמרץ יילודים מהווים סימנים המחייבים בדיקה מעמיקה של הדברים ושל התנהלות הצוות הרפואי לאור הופעת אותן נורות אזהרה מובהקות.
דימום, קרעים, זיהום או סיבוכים לאחר הלידה
סיבוכים שהופיעו לאחר סיום הלידה הם חלק בלתי נפרד מהאחריות הרפואית של צוות חדר הלידה. דימום מסיבי לאחר לידה, קרעים משמעותיים שלא אובחנו בזמן או שלא נמנעו באמצעות חתך מבוקר, זיהומים או הידרדרות במצבה של היולדת ועוד, מחייבים מעקב וטיפול מהירים. במקרים מסוימים עיכוב באבחון הדימום, שחרור מוקדם מדי או אי תגובה לסימני אזהרה עלולים לגרום לכריתת רחם, לפגיעה רב מערכתית ואף לסכנת חיים.
איך בודקים אם הייתה רשלנות רפואית בלידה?
במקרים מסוימים, הבדיקה אינה מתמקדת רק בלידה עצמה אלא גם באפשרות של רשלנות רפואית בהריון שקדמה לאירוע והובילה לנזק. בדיקת חשד לרשלנות רפואית תכלול איסוף מסמכים רפואיים, בהתייעצות עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית בהיריון ובלידה, וקבלת חוות דעת מקצועית מרופא מומחה.
בין המסמכים החשובים: תיק חדר הלידה, רישומי המוניטור העוברי, דו"חות המיילדת והרופאים, סיכום האשפוז של האם והיילוד, דו"ח הניתוח במקרה של קיסרי, בדיקות מעבדה, תוצאות בדיקות הדם, רישומי ההרדמה וכל תיעוד רפואי נוסף המתייחס ללידה ולהתאוששות שלאחריה.
במקרים רבים דווקא הפרטים הקטנים, זמני הרישום, הפערים בתיעוד או היעדר רישום של פעולות מסוימות, הם אלו שמאפשרים למומחים להבין כיצד התפתח האירוע והאם אכן התוצאה המצערת היא תוצר של רשלנות רפואית, הטומנת בחובה זכות לפיצוי כספי מהותי.
