פקודת הנזיקין היא פקודה במעמד של חוק דין האזרחי, אשר מסדירה את תחום הנזיקין בישראל. הפקודה מתייחסת לזכות הנפגעים לפיצוי בגין נזקי רכוש ונזקי גוף אשר נגרמו כתוצאה מעוולה, מפרטת שתי עוולות מסגרת המהוות את הבסיס לעילת התביעה:
- רשלנות
- הפרת חובה חקוקה
מהי הפרת חובה חקוקה
הפרת חובה חקוקה היא עוולה נזיקית המבוססת על אי קיומה של חובה המעוגנת בחוק, כאשר החוק נועד להגן על הנפגע וההפרה גרמה לו נזק.
על מנת לבסס תביעת נזיקין על הפרת חובה חקוקה, יש לבחון את נסיבות המקרה תחת מספר תבחינים מחייבים:
- קיום חובה חקוקה: על הנתבע מוטלת חובה המעוגנת בחוק.
- הפרת החובה: המזיק הפר את החובה החקוקה שהוטלה עליו.
- החוק נועד להגנת הניזוק: החוק, הסעיף בחוק או התקנה המחייבת, נועדו לטובתו או להגנתו של אדם אחר/קבוצת אנשים, ובכללם הניזוק (התובע).
- גרימת נזק: הפרת החובה החוקית גרמה לניזוק נזק.
- סוג הנזק: הנזק שנגרם הוא מסוג הנזקים אליהם התכוון המחוקק בהגדרת החובה בחוק.
בין התרחישים בהם ניתן לבסס תביעת נזיקין בשל הפרת חובה חקוקה:
- נזקי רכוש לדירת השכנים בשל שיפוץ דירה ללא היתר, המהווה הפרה של חוק התכנון והבנייה.
- פציעת נער שקפץ למים רדודים בבריכה ציבורית, בשל אי הצבת שילוט אזהרה, כמתחייב בתקנות הבטיחות- חוק רישוי עסקים.
- פציעת עובד במפעל בשל הפרת תקנות הקבועות בחוק הבטיחות בעבודה על ידי המעסיק.
- אובדן ראייה ונכות שנגרמו למנותחת בעת ניתוח לייזר בעיניים שבוצע במרפאה אסתטית, בשל הפרת חובת המרפאה לקבלת הסכמה מדעת של המטופלת, המהווה הפרה של חוק זכויות החולה.
רשלנות רפואית
פקודת הנזיקין אינה עוסקת במישרין ברשלנות רפואית, אולם קובעת את זכות הפיצוי לנפגעים מכורח קיומה של עוולה מן העוולות המפורטות בה, בדגש על עוולות המסגרת האמורות: רשלנות והפרתה של חובה חקוקה.
- סעיף 35 לפקודת הנזיקין מתייחס לרשלנות מקצועית, וקובע כי סטייה מרמת הזהירות וחובת ההתנהלות בה היה נוהג אדם סביר אחר בנסיבות דומות- תיחשב כרשלנות.
- סעיף 63 העוסק בהפרת חובה חקוקה, מקים את עילת התביעה בשל נזקי רשלנות רפואית, בשל הפרת חובה החלה על צוותי טיפול ורפואה בישראל המסגרת חוק זכויות החולה.
עילת תביעת רשלנות רפואית עשויה להתבסס על אחת משתי העוולות הללו, ובמקרים מסוימים על שתיהן גם יחד, כאשר קיימת חפיפה בין התבחינים הנדרשים להוכחת שתי העוולות הללו.
הן עוולת הרשלנות והן עוולת הפרת חובה חקוקה, מתנות את עילת התביעה וחובת הפיצוי בקיומו של נזק שנגרם לנפגע. במצבים אלו פנייה אל עורך דין נזקי גוף יכולה לסייע במיצוי הזכויות ובהשגת פיצוי מקסימלי.
רשלנות רפואית המבוססת על הפרת חובה חקוקה
הליכים ופרוצדורות רפואיות כרוכים לא אחת בסיכון, ועשויים להסתיים באופן מצער ותוך הותרת נזק במטופלים גם כאשר הצוות הרפואי פעל באחריות ובזהירות הנדרשת, והטיפול ניתן באופן מסור ומיטבי.
רשלנות רפואית בשל עוולת הפרת חובה חקוקה עשויה להתקיים גם כאשר הטיפול הרפואי אשר הוביל לפגיעה ולנזקי הגוף ניתן באופן מסור וללא רשלנות, תוך הפרתה של חובה חקוקה שאינה חובת הזהירות האמורה.
עילות תביעה בשל הפרת חובה חקוקה:
אובדן שמיעה לאחר ניתוח שבוצע הסכמה מדעת
ניתוח להסרת שקדים אשר בוצע ללא הסכמה מדעת של המטופל הסתיים בפגיעה עצבית ובנזקי שמיעה.
חובת המוסד הרפואי לקבלת הסכמה מדעת מעוגנת בחוק זכויות החולה, והפרתה עשויה להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית. במקרים כאלו מומלץ להיעזר ב־עורך דין רשלנות רפואית המתמחה בתחום, שיוכל לבחון את נסיבות המקרה ולבנות תביעה מבוססת.
עילה זו עשויה להתקיים גם במידה והמטופל חתום על טופס הסכמה לביצוע הניתוח, במקרים בהם לא נמסר לו בשקיפות ובבהירות מידע הנוגע לסיכונים שבהליך, לחלופות הטיפול, להשלכות ולתופעות נלוות, במטרה לאפשר לו קבלת החלטה מושכלת.
התאבדות של מאושפז לאחר שנמלט ממוסד אשפוז פסיכיאטרי
מוסד פסיכיאטרי כפוף לחובות מחמירות, בניהן ביצוע שוטף של הערכת סיכון ונקיטת אמצעים לשמירה על המטופל ועל בטיחות הציבור. הימלטות של מאושפז החוסה במוסד מהווה הפרה של החובות הללו, ולחובתו של המוסד בפיצוי החוסה הנפגע ו/או נפגעים נוספים באירוע.
הפרת סודיות רפואית על ידי רופאה בקהילה
רופאה בקהילה חשפה בפני אמה של התובעת את מידע רפואי הנוגע להריונה של הבת. הדבר נודע לאביה של התובעת, שאילץ אותה להינשא לאב ולשמור את הילד, למרות רצונה הראשוני לבצע הפלה.
הפרת החובה החקוקה החלה על הרופאה לשמירה על סודיות רפואית היוותה בסיס לתביעת נזקים שאינם ממוניים.
