תביעות רשלנות רפואית הן תביעות נזיקין, שנועדו לפצות נפגעי רשלנות רפואית בגין הנזק שנגרם להן בגינה. סכומי הפיצוי הנהוגים בתביעות אלו הם מהגבוהים בענף הנזיקין, ועשויים לעמוד על מאות אלפים, ולעתים גם על מיליוני שקלים. אין מדובר בפיצויים הנפסקים בקלות דעת, ונטל ההוכחה בתביעות הללו מוטל על נפגעי הרשלנות התובעים.
איך מוכיחים רשלנות רפואית
אירועים רפואיים רבים מתנהלים שלא כמתוכנן, מסתבכים ודורשים הליכים מתקנים, ואף מסתיימים באופן מצער ומותירים נזק מהותי, מגבלה, נכות ולעתים אף מסתיימים במות המטופל. לא כל אירוע רפואי כזה ייחשב לרשלנות רפואית, ולעתים גם אירועים קשים ומצערים, ככל שיהיו, ייחשבו להסתבכות טבעית ו/או לסיכון ידוע מראש של הליך רפואי מורכב.
עילת רשלנות רפואית מבוססת על קיומם של שלושה תבחינים:
- הטיפול בוצע תוך סטייה מסטנדרט רפואי מקובל והפרת חובת הזהירות החלה על גורמי הרפואה בישראל.
- ההליך הרפואי הותיר נזק מהותי במטופל.
- קיים קשר סיבתי המצביע על נזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הרשלני.
כל אחד מן התבחינים הללו דורש עמידה בחובת הוכחה, אשר כאמור חלה על התביעה, למעט מקרים חריגים.
למידע מעשי והבנה כיצד לפעול נכון כבר מהשלב הראשון, מומלץ לקרוא את המאמר: איך לאסוף מסמכים לתביעת רשלנות רפואית.
חשיבות הייצוג המשפטי בתיקי רשלנות רפואית
ככלל, נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית מוטל על התובע, ועליו להוכיח את כל יסודות עוולת הרשלנות (חובה, הפרה, נזק וקשר סיבתי) במאזן הסתברויות של מעל 50% סבירות.
האדם הסביר יתקשה להתמודד לבדו אל מול גופים רפואיים חזקים, דוגמת בתי חולים וקופות החולים, ולעמוד בחובת ההוכחה המחמירה האמורה. תחום הרשלנות הרפואית דורש ידע ושליטה הן במושגים הרפואיים, בנורמות הטיפול ובפרוטוקולים הרפואיים, והן בעולם המשפטי ובתחום הנזיקין, וטומן בחובו מתודולוגיות משפטיות מורכבות הבאות לידי ביטוי בחוק ובפסיקה.
חשוב במיוחד לנהל תיקים מסוג זה בליווי עורך דין מומחה ומנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, החל משלב בחינת האירועים והערכת היתכנות התביעה, וכלה בבניית תיק התביעה והגשתו, ניהול משא ומתן וייצוג מול בית המשפט.
כלים להוכחת רשלנות רפואית
חובת ההוכחה החלה על התביעה בתיקי רשלנות רפואית מבוססת על העיקרון: "המוציא מחברו עליו הראיה".
בפשטות: מי שטוען שגורמי הטיפול התרשלו בעת הטיפול בו, הוא שיידרש להוכיח זאת, החל מהרופא שחרג כביכול מסטנדרט הטיפול הסביר, וכלה בנזק האמור ובקשר בין הדברים.
הכלים העיקריים המשמשים להוכחת רשלנות רפואית:
תיעוד רפואי
התיעוד הרפואי מאפשר הבנה של רצף האירועים וזיהוי של נקודות כשל והגורמים האחראים להן. תחילתו של כל הליך משפטי העוסק ברשלנות רפואית הוא איסוף מסמכים ותיעודים רפואיים, ביניהם: הפניות, תוצאות של בדיקות, סיכומי ביקורים אצל רופאים, המלצות רפואיות, סיכום ניתוח, תיק אשפוז, רישומי מיון, מסמכי קבלה ושחרור מבית החולים ועוד.
חוות דעת של רופא מומחה
חוות דעת מקצועית התומכת בטענת הרשלנות שנכתבה על רופא מומחה המהווה סמכות בתחום הרפואי בו עוסקת התביעה. אין מדובר בהמלצה או בכלי המיועד לחיזוק התיק, כי אם בתנאי סף מחייב להגשת התביעה, אשר בהיעדרו לא ניתן להגיש את התביעה לבית המשפט.
העברת נטל ההוכחה - מקרים חריגים
העברת נטל ההוכחה מן התובעים אל הנתבעים עשויה להתרחש במספר מקרים:
היעדר רישום רפואי תקין – חובת התיעוד והשמירה על מסמכים רפואיים בישראל מעוגנת בחוק זכויות החולה, וחלה על גורמי הרפואה והטיפול. אלו מחויבים למסור למטופל כל מסמך רפואי שיידרש על ידו ונוגע לטיפול בו, לרבות איתור ושחזור מסמכים בדיעבד.
סירוב לשקיפות המידע, תיק רפואי חסר, מסמכים שאבדו ולא ניתנים לשחזור, מידע שתועד באופן לאקוני ולא מפורט ומקשה על הבנת האירועים – כל אחד מן המקרים הללו עשוי להוות סיבה למהפך ולהעברת נטל האחריות מהמטופל התובע לגורמים הנתבעים.
"הדבר מדבר בעד עצמו"- סעיף 41 לפקודת הנזיקין מתייחס לדוקטרינת "הדבר מדבר בעד עצמו" וקובע כי נטל ההוכחה יעבור לנתבע אשר יידרש להוכיח שלא התרשל, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
- חוסר ידיעה: לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזק בעת התרחשותו.
- שליטה מלאה: הנזק נגרם על ידי נכס (כולל מכשירי ניתוח) שהיה בשליטתו המלאה של הנתבע.
- הסתברות לרשלנות: על פי התרשמות בית המשפט המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל מאשר עם המסקנה שנקט זהירות.
נטל ההוכחה במקרים של אי קבלת הסכמה מדעת
הליכים רפואיים רבים טומנים בחובם סיכון רפואי. מחובת הגורמים הרפואיים להציג בפני המטופלים את המשמעויות, הסיכונים והאפשרויות העומדות בפניהם, בשקיפות מלאה, ולאפשר להם להחליט האם לעבור את הטיפול המוצע.
מצב בו מידע לא נמסר באופן מלא למטופל ועקב כך נמנעה ממנו האפשרות לקבלת ההחלטה על קבלת הטיפול מדעת, דבר שגרם לו לתחושות תסכול, כעס, אכזבה וכיו"ב מהוויה עילת תביעה לרשלנות רפואית עקב הפגיעה באוטונומיה על גופו, אף אם ההליך עצמו בוצע באופן תקין.
בהיעדר הסכמה מדעת על התובע להוכיח כי הופרה חובת הגילוי וכי הפרה זו היא שגרמה לו להסכים לטיפול אשר בעטיו נגרם הנזק (תחושות תסכול, כעס, אכזבה וכיו"ב.