רשלנות בטיפול באישה שאושפזה בעקבות כאבי ראש – מצבה הידרדר במהירות בעקבות כשל באבחון ובטיפול
אישה נורמטיבית ובריאה בת 37 אושפזה בבית החולים לקראת מאורע משמח במיוחד: לידת שלישיה. במקום לצאת בשמחה ובאושר מבית החולים עם ילדיה החדשים על שתי רגליה, היא יצאה משם כשהיא סובלת מנזק מוחי קשה ומ- 100% נכות לצמיתות.
פס"ד מעניין שניתן לאחרונה (תיק זה לא טופל במשרדנו):
לעתים, למרבה הצער, גם כאשר אדם נמצא בתוך כתלי בית חולים, כשהוא אמור להיות תחת השגחה רפואית
צמודה, מתרחש אסון…
כך היה במקרה של אישה בת 37 ,אם לילד בן 6 ,אשר היתה בהריון עם שלישייה, לאחר הפריה חוץ גופית (IVF)
בשבוע 2+29 להריון, היא חשה בירידת מים ופנתה לבית החולים. לאור שבוע ההריון, עקב ירידת מים והופעת
צירים, היא אושפזה, והחלה לקבל טיפול אנטיביוטי מניעתי ותרופות להבשלת ריאות העוברים. כעבור יומיים,
החליטו הרופאים לחלץ את העוברים והיא הובהלה לניתוח קיסרי דחוף, במהלכו נולדו 3 תינוקות בריאים, שתי
בנות ובן.
במהלך הניתוח היא סבלה מדימום חריג ואובחנה אטוניה (רפיון) של הרחם, תופעה המונעת את התכווצות
הרחם ועלולה לגרום לדימום מסכן חיים. לאור זאת, נעשה לתובעת עיסוי רחם וניתנו לה תרופות שיסייעו בכיווץ
הרחם.
בסיום הניתוח ניתנו מספר הנחיות, וביניהן, הנחיה לבדוק את מדדיה החיוניים של היולדת (לחץ דם ודופק) כל
שעה, וזאת משך 4 שעות. כמו כן, ניתנה הנחיה לבדוק את הפצע הניתוחי ואת הדימום.
מיד לאחר הניתוח, התלוננה היולדת, משך שעות רבות, על כאבים עזים בבטן, על תחושת "שריפה", "דקירה"
וכובד בבטן. כמו כן, במהלך מרבית מהזמן, נצפה זרזוף דמי מהצלקת הניתוחית.
למרות התלונות הללו ולמרות הדימום, ועל אף בקשותיו ותחנוניו של בעלה שהיא תיבדק, היולדת לא נבדקה על
ידי רופא, לא נלקחו ממנה מדדים חיוניים כל שעה כפי שנדרש, הפצע הניתוחי לא נבדק כלל והיא קיבלה מפעם
לפעם תרופות לשיכוך כאבים.
רק כעבור 9 (!) שעות, היולדת נבדקה על ידי רופאה, אשר ערכה לה בדיקת אולטראסאונד ובו הבחינה בדימום
רב בחלל הבטן והיא הובהלה לחדר הניתוח. בניתוח התגלה דימום רב והצוות הרפואי החל לנקז אותו. אולם,
לאור הדימום המסיבי והירידה בנפח הדם, במהלך הניתוח סבלה היולדת מדום לב. הצוות הפסיק את הניתוח
וביצע ביולדת פעולות החייאה משך 45 דקות, ולאחר ייצוב מצבה המשיך בניתוח. בהמשך התגלה דימום נוסף
והוחלט לכרות את הרחם.
היולדת הועברה למחלקה לטיפול נמרץ ולאחר זמן קצר שוב אובחן דימום והיא הוכנסה בשלישית לחדר הניתוח,
ולאחר שאובחנה הדרדרות נוירולוגית במצבה, היא נותחה בפעם הרביעית. בסופו של דבר, נגרם ליולדת נזק
מוחי קשה והיא מצויה במצב הכרה מינימלי, סובלת מ – 100% נכות לצמיתות ומטופלת על ידי בני משפחתה.
בית המשפט בחן את הראיות והעדויות בתיק, וקבע כי הצוות הרפואי התרשל, בכך שלא פעל בהתאם להנחיות
הברורות שניתנו בסיום הניתוח, לבדוק את מדדיה החיוניים של היולדת (לחץ דם ודופק) כל שעה, במשך 4
שעות. כמו כן, הצוות הרפואי לא פעל בהתאם להנחיות לבדוק את הפצע הניתוחי, וכן לא התייחס כראוי לתלונות
הבעל בנוגע לדימום, ועל כן, לא אובחן הדימום מפצע הניתוח, אלא רק כעבור כ 9 – שעות מעת הגעת היולדת
למחלקה. רשלנות זו גרמה לכך שלא אובחן הדימום האיטי שהתרחש בגופה של היולדת משך שעות רבות,
ואשר הוביל בסופו של דבר לירידה בנפח הדם ולדום לב, והותיר אותה נכה למשך כל חייה.
עוד קבע בית המשפט כי בית החולים התרשל, בכך שכאשר התגלה הדימום התוך בטני, בבדיקת
האולטראסאונד, היולדת לא הוכנסה לניתוח דחוף מיידי, אלא רק כעבור שעתיים וחצי. בהקשר זה, בית המשפט
הביע תמיהה על כך שדו"ח ההרדמה המקורי "נעלם" ולא אותר, ושוחזר כעבור כשבועיים על ידי המרדים,
לבקשת מחלקת ניהול סיכונים של בית החולים, כאשר התבררו כבר מימדי האסון.
בית המשפט קבע, כי הרישומים הרפואיים בתיקה של היולדת דלים, וכי התנהלות הצוות הרפואי, במהלך
המעקב אחריה, היתה רשלנית.
לאור כל זאת, התביעה התקבלה וליולדת נפסקו פיצויים בגובה של כ 9 – מיליון ש"ח (מסך זה יופחתו התגמולים
שהיא תקבל מהמוסד לביטוח לאומי).
