רשלנות רפואית אינה נבחנת לפי תחושת בטן, ולא די בתוצאה מצערת של הליך רפואי על מנת לבסס טענה כזאת. במבחן המשפטי, על התביעה חלה החובה להציג תשתית ראייתית מספקת ולעמוד בתבחינים קבועים וברורים.
על מנת לבסס את הטענה לרשלנות רפואית יש להסביר ולהוכיח כיצד ההתנהלות הרפואית חרגה מהסטנדרט המקובל לטיפול, מהו הנזק שנגרם למטופל בעקבותיה, ומהו הקשר הסיבתי בין השניים שמוכיח למעשה כי לולא אותה חריגה וטיפול לקוי לא היה נגרם הנזק האמור.
הדרך להוכיח רשלנות רפואית אמנם מורכבת ודורשת אסמכתאות, ידע וגיוס של חוות דעת רפואית התומכת בטענה, אולם במקרים בהם הוכח כי אכן התקיימה רשלנות כזאת, אשר בעטיה ניזוק המטופל באופן מהותי, בתי המשפט עושים צדק עם התובעים הן באמצעות הכרה באירוע והטלת האחריות על המוסדות הרפואיים, והן באמצעות הטלת פיצוי כספי משמעותי.
הבסיס המשפטי לרשלנות רפואית: לא התוצאה, אלא הדרך
אחת הטעויות הנפוצות בקרב נפגעים היא ההנחה שתוצאה קשה מעידה בהכרח על רשלנות. בפועל, בית המשפט אינו שואל "מה קרה בסוף", אלא "כיצד ואילו החלטות התקבלו בזמן אמת".
הרפואה אינה מדע מדויק, והפסיקה בישראל מכירה בכך שסיבוכים עלולים להתרחש גם כאשר הצוות פועל במיומנות ובאחריות. לכן, נקודת המוצא של כל תביעה היא בחינה מדוקדקת של תהליך קבלת ההחלטות הרפואיות ולא של התוצאה בלבד.
השאלה המרכזית היא האם הצוות הרפואי פעל כפי שרופא סביר היה פועל בנסיבות דומות, בהתאם למידע שהיה בידיו באותו רגע.
הדרך להוכחת רשלנות רפואית – פירוק האירוע הרפואי
כדי להוכיח רשלנות, יש לפרק את האירוע הרפואי לשלבים, במטרה לזהות את הנקודות בזמן שבהן שינוי בהחלטה או בהתנהלות היה מוביל לתוצאה שונה:
- כיצד החל האירוע?
- מי הגורם הרפואי הראשון שהאירוע הובא לפתחו וכיצד נהג?
- מי הגורמים הרפואיים הנוספים שהיו מעורבים בטיפול?
- האם בהתאם לממצאים ולמאפייני המקרה בוצעו הבדיקות המתאימות?
- האם תוצאה חריגה של בדיקה זכתה להתייחסות?
- האם החלטה שצפויה הייתה לשנות את התוצאה התקבלה בשלב מאוחר מדי, או שלא התקבלה כלל?
- האם ההנחיות הרפואיות, האפשרויות והסיכונים שוקפו במלואם למטופל?
עילת הרשלנות הרפואית תיבחן הן בכל נקודת זמן בנפרד, והן בהתייחסות לרצף הפעולות.
במקרים רבים רשלנות רפואית אינה תוצר של טעות אחת, כי אם של שרשרת מחדלים, דוגמת: תלונה שלא תועדה, בדיקה שלא בוצעה, רופא שהקל ראש בתוצאת בדיקה חריגה, אי ביצוע מעקב רפואי, שחרור מוקדם מדי. הצטברות של כשלים כאלה יוצרת תמונה ברורה של התנהלות בלתי סבירה.
תיעוד רפואי
על מנת לגשר בין חוויית המטופל ותחושותיו לבין עילה משפטית יש לבחון לעומק וללמוד את המקרה באמצעות הרשומות הרפואיות. המוסדות הרפואיים בישראל מחויבים לתעד ולשמור מסמכים רפואיים ולמסור אותם למטופל ככל שיידרשו.
התיעוד הוא כלי לבחינת רצף האירועים על ציר הזמן, להבנה מה באמת קרה, לזיהוי כשלים ולהטלת אחריות הלכה למעשה. כל ניסיון להוכיח רשלנות רפואית יכלול איסוף מלא של כל המסמכים: תיקי אשפוז, רישומי מיון, דו"חות ניתוח, סיכומי ביקור והמלצות, בדיקות הדמיה, תוצאות מעבדה, טפסי הסכמה ומסמכים נוספים.
כאשר התיעוד חסר, סותר או לקוי, לא רק שאין סיבה לסגת מן התביעה, הדבר אף עשוי לפעול לחובת המוסד הרפואי. היעדר רשומות רפואיות או תיעוד שטחי שיוצרים עמימות ראייתית יובילו להעברת נטל ההוכחה לנתבע.
המשמעות הפשוטה: כאשר בית החולים לא עמד בחובתו לתיעוד שיוכיח מה נעשה בפועל, בית המשפט יקבל את טענת התביעה להתנהלות לא תקינה ולרשלנות, ובית החולים הוא זה שייאלץ להתגונן מפניה.
חוות דעת רפואית: לב התיק
חוות דעת רופא מומחה היא תנאי סף להגשת התביעה. חוות הדעת תתבסס על ניתוח של המידע הרפואי, המסמכים והערכת הנזק שנגרם למטופל על ידי רופא מומחה בעל מוניטין בתחום הרפואי בו עוסקת התביעה.
בהתאם לאלו יבחן המומחה את הטיפול הרפואי וההתנהלות אל מול סטנדרטים מקצועיים מקובלים, ויעריך האם מדובר בחריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת, והאם החריגה האמורה היא שגרמה לנזק ולהשלכות.
בתי המשפט בישראל נותנים משקל רב לאיכות חוות הדעת. מומחה שאינו עוסק בפועל בתחום הרלוונטי, או שאינו מתייחס במדויק לנתונים, עלול להחליש את התיק כולו. לעומת זאת, חוות דעת מנומקת, מבוססת ספרות רפואית ונתמכת בתיעוד, עשויה להכריע את הכף גם בתיקים מורכבים.
פרמטר חשוב נוסף הוא בחירה במומחה שמלבד הגשת חוות הדעת גם יהיה מוכן להגן עליה הלכה למעשה בבית המשפט, במידת הצורך.
מתי מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין?
ככל והמטופל נותר עם נזק גופני מהותי לאחר אירוע רפואי, אשר לתחושתו נגרם בשל חוסר זהירות, טעות או טיפול רשלני, מומלץ לפנות להתייעצות ראשונית עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית.
התייעצות עם עורך דין מקצועי תאפשר להעריך האם המקרה עומד בתבחינים המשפטיים וקיימת היתכנות תביעה, להעריך את כדאיות התביעה, ולסייע בגיוס הרשומות הרפואיות וחוות הדעת הרפואית של רופא מומחה מתאים, לרבות במקרים של תביעות נזקי גוף עקב רשלנות רפואית.
