תביעות רשלנות רפואית עוסקות בפיצוי כספי של הנפגעים בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתרשלות של גורמי הטיפול. בבסיס התביעה עומדת חובתו של התובע להוכיח הן את ההיבט הרשלני והן את הנזק שנגרם בעקבותיו, כאשר תחשיב הפיצוי מתבסס בעיקרו על היקף הנזק וההשלכות.
פיצוי על פי פקודת הנזיקין בישראל אינה מתנה את הזכות לפיצוי בקיומו של נזק בלתי הפיך, ועילת תביעה עשויה להתקיים גם כאשר מדובר בנזק ממשי ומוכח, גם אם זמני, אשר נגרם בעטיה של רשלנות רפואית. יחד עם זאת, סכומי הפיצוי במקרה של נזק בלתי הפיך צפויים להיות גבוהים באופן ניכר אל מול נזק מהותי הפיך ומצב רפואי שטופל ושוקם.
מהו נזק בלתי הפיך
נזק בלתי הפיך הוא נזק רפואי שאינו ניתן לתיקון, ריפוי או החזרה למצב הקודם, המשליך על איכות חייו, תפקודו ועתידו של הנפגע.
המשפט הישראלי, מכוח פקודת הנזיקין ופסיקת בתי המשפט, אינו דורש שהנזק יעמוד על 100% נכות, ודי בכך שמדובר בנזק שאינו צפוי להחלמה מלאה, במסגרת אפשרויות הטיפול והטכנולוגיות הרפואיות הקיימות.
דוגמאות לנכות או נזק בלתי הפיך
- נכות קבועה – פגיעה נוירולוגית, אורטופדית או רב מערכתית שהותירה מגבלה קבועה, גם אם בדרגות שונות של חומרה.
- שיתוק מוחין, פגיעה מוחית או קוגניטיבית – פגיעות נפוצות בתביעות רשלנות רפואית בהריון ובלידה, כאשר הנזק צפוי ללוות את הנפגע למשך שארית חייו.
- פגיעה תפקודית משמעותית – כריתה שגויה או מיותרת, אובדן ראייה, אובדן שמיעה, פגיעה בפוריות.
- פגיעה עצבית קבועה – פגיעה בעצב בלסת, בעמוד השדרה או בגפיים, שגורמת לכאב כרוני, חוסר תחושה או מגבלה מוטורית.
- נזק נפשי מתמשך – פוסט טראומה או התפרצות של מחלה נפשית קשה וקבועה.
- מוות – מותו של מטופל עקב רשלנות רפואית, מטבע הדברים, מצביע על נזק סופי, מוחלט ובלתי הפיך. תביעת רשלנות רפואית שהסתיימה במוות אינה עוסקת בהוכחת נכות ומגבלות להוכחת הנזק, שכן עצם הפטירה מהווה נזק חמור ביותר. עילת תביעה תתבסס על הוכחת הרשלנות והקשר הסיבתי בין התרשלות הגורם הרפואי למות המטופל.
נזק רפואי הניתן לשיקום
במקרה של רשלנות רפואית, נזק בלתי הפיך אינו תנאי לפיצוי, וגם נזק זמני אך משמעותי עשוי לזכות את הנפגע בפיצוי על סבלו ועל הפסדיו.
מקרה לדוגמא: הרופא בחדר המיון שחרר לביתו גבר בן 40 שהתלונן על כאבי בטן חזקים ופתאומיים, תוך התעלמות ממדדי דלקת גבוהים שהופיעו בבדיקות הדם שבוצעו. החולה הובהל לבית החולים בשנית תוך מספר שעות בשל התפוצצות של התוספתן וזיהום בחלל הבטן. חיי החולה ניצלו ולא נותר נזק קבוע, אולם הטיפול הראשוני הרשלני הצריך ניתוח מורכב, אשפוז ותקופת החלמה ממושכת שגרמה להפסדים כספיים ניכרים. מקרה כזה גם יכול לזכות בפיצוי משמעותי במסגרת תביעות נזקי גוף עקב רשלנות רפואית.
בין המקרים המזכים בפיצוי גם כאשר מדובר בנזק הפיך:
- אשפוז ממושך שניתן היה למנוע ושגרם להפסדים כספיים משמעותיים.
- החמרה זמנית של מצב רפואי עקב אבחון שגוי או איחור בטיפול שהובילה לנזקים משמעותיים.
- צורך בניתוח מתקן או בטיפול פולשני נוסף שלא היה נדרש אלמלא הרשלנות הראשונית, ואשר בעקבותיו נגרמו נזקים משמעותיים למטופל.
- אובדן כושר עבודה זמני, ימי מחלה רבים או פגיעה זמנית משמעותית בהשתכרות.
- פגיעה נפשית זמנית אך מוכחת, שגרמה לנזקים כספיים משמעותיים.
בתי המשפט הכירו שוב ושוב בכך שגם נזק שאינו קבוע עשוי להצדיק פיצוי, בעיקר כאשר הוא לווה בכאב, סבל, הוצאות, פגיעה בתפקוד או אובדן הכנסה בפועל.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי תביעות רשלנות רפואית הן תביעות יקרות ומורכבות, אשר יש לתמוך אותן בחוות דעת רפואית יקרה, ולכן כאשר במקרה שגרם לנזק קטן שחלף, הרי שמקרה כזה לא יתאים לתביעת רשלנות רפואית.
מתי נזק הפיך לרוב לא יצדיק תביעה
לצד ההכרה בזכויות החולה לקבלת טיפול מיטבי תחת חובת זהירות מחמירה החלה על גורמי הרפואה והטיפול, חשוב להבין שלא כל טעות רפואית, עיכוב באבחון או תחושת תסכול וחוסר נוחות שנגרמה, יהוו עילת תביעה ופיצוי.
קיומו של נזק הפיך אינו פוסל תביעת רשלנות רפואית, ויחד עם זאת הוא מחייב עמידה ברף של חומרה, הוכחה וקשר סיבתי. בעוד שנזק זמני אך משמעותי יכול להצדיק פיצוי, נזק קל, חולף או תיאורטי בלבד בדרך כלל לא. ההכרעה נעשית תמיד לפי נסיבות המקרה, ולא לפי הגדרה טכנית כזו או אחרת.
ככל שעולה חשד לרשלנות רפואית, בין אם מדובר בנזק הפיך ובין אם לאו, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, אשר יבחן את הזכאות העקרונית אל מול היתכנות וכדאיות התביעה, ויבסס את המלצתו והמשך הטיפול על חוות דעת רפואית, המהווה תנאי להגשת התביעה ולפיצוי.
