מידי שנה מתבצעים בישראל עשרות אלפי ניתוחים פלסטיים, ניתוחים המתבצעים לצרכי אסתטיקה ונראות, וללא צורך רפואי. ניתוחים אלו מתבצעים במסגרת פרטית, בתשלום לא מבוטל, ואינם נכללים בסל הבריאות. חובת הזהירות החלה על הרופאים המבצעים את הניתוחים הללו מחמירה במיוחד, הן בשל ייעוד הניתוח שאינו מחויב מציאות (בשונה מניתוחים מצילי חיים, ניתוחים למניעת נכות ומגבלה וניתוחים משקמים), והן בשל האינטרס הכלכלי שטומן בחובו ענף זה.
רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי אמנם עוסקת בניתוחים אסתטיים שאינם לצרכים רפואיים, אולם נזקיה עשויים להיות מהותיים, לפגוע בתפקוד ובאיכות החיים, להביא למגבלות ולנכות ואף לסיכון חיים מהותי. תביעות רשלנות בתחום זה עשויות להוביל לפיצוי כספי בן עשרות ומאות אלפי ₪ למטופל הניזוק, בהתאם להיקף הנזק הנגרם.
דוגמאות לנזקים שנגרמו בניתוח קוסמטי:
- ניתוח אף שהסתיים בקריסת מחיצה ופגיעה בנשימה התקינה.
- הגדלת חזה שהובילה לזיהום חמור ולהוצאת השתלים.
- הקטנת חזה שבה נגרם נמק ברקמת הפטמה, פגיעה עצבית ואובדן תחושה קבוע.
- מתיחת פנים שהסתיימה בשיתוק חלקי של שרירי הפנים ובאי סימטריה ניכרת.
- ניתוח אף שגרם לנזק סחוסי ולעיוות במבנה האף.
- ניתוח הרמת אוזניים שהסתיים בפגיעה עצבית ובליקוי שמיעה.
- ניתוח שאיבת שומן בלייזר שגרם לכוויות בדרגה שנייה או לעיוות מראה הגוף.
חשוב לציין, לא כל הנזקים האמורים ולא כל נזק אשר נגרם במהלך ניתוח אסתטי מעיד על רשלנות רפואית. בדומה לפרוצדורות רפואיות אחרות, ובוודאי להליכי ניתוח פולשניים, ניתוחים קוסמטיים טומנים בחובם סיכונים.
במקרים רבים הנזק נגרם חרף טיפול מיטבי וזהיר של גורמי הטיפול, כתוצאה של הסתבכות וסיכון ידוע מראש. על מנת לקבוע שמדובר ברשלנות רפואית ולבסס עילת תביעה תידרש חוות דעת מקצועית של רופא כירורג מומחה בתחום האסתטיקה הרפואית, התומכת בטענה.
כיצד נזהה רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי?
במקרה של ניתוח קוסמטי אשר הסתיים באופן מצער והותיר נזק מתמשך, רפואי או אסתטי, חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה ובעל וותק רב שנים, בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית, לבחינת המקרה.
רשלנות רפואית בתחום האסתטיקה הרפואית נבחנת על פי אותם עקרונות החלים על כל טיפול רפואי, תוך מתן דגש לחשיבות השקיפות כלפי המטופלים וקבלת הסכמה מדעת טרם הניתוח.
העקרונות המחייבים לקיומה של עילת רשלנות רפואית:
- טיפול רשלני החורג מסטנדרט הזהירות המקובל בהליכים דומים, כדוגמת: שימוש בטכניקה שגויה, אי הקפדה על סביבת ניתוח סטרילית, התעלמות ממדדים חריגים במהלך הניתוח, היעדר בדיקות מקדימות להבטחת התאמת המטופל לניתוח, אי מסירת הנחיות והזנחת מעקב לאחר הניתוח.
- הניתוח הסתיים בנזק רפואי ו/או אסתטי אשר נגרם למטופל – מגבלה ונכות, פגיעה בכושר העבודה, צורך בניתוח חוזר ובהליכי תיקון, כוויות וצלקות מהותיות, חוסר סימטריה ופגיעה אסתטית ניכרת.
- קשר הניתן להוכחה בין הדברים – הנזק שנגרם מקורו בהתנהלות הרשלנית של הרופא/צוות הטיפול, ולא מסיבה אחרת.
הקשר בין הסכמה מדעת לרשלנות רפואית
גם מקרים שבהם הטיפול במהלך הניתוח היה מיטבי וניתן תחת זהירות מוקפדת, עשויים לחסות תחת הגדרתה של רשלנות רפואית, ככל ולא ניתנה הסכמה מדעת של המטופל טרם הניתוח. החוק בישראל מחייב את הרופא למסור למטופל מידע מלא, ברור ומפורט על מהות הניתוח, הסיכונים האפשריים, תקופת ההחלמה, הסיבוכים הצפויים והחלופות הקיימות, ולאפשר לו להחליט אם לעבור את הניתוח או להימנע ממנו.
הניתוחים האסתטיים מתבצעים לבחירת המטופלים, כאמור אינם נדרשים בהיבט הרפואי, ונקבעים מראש. טרם הניתוח מתקיימת פגישת ייעוץ בין המטופל לרופא, במסגרתה על הרופא לבצע בדיקה גופנית, תשאול רפואי, ולמסור למטופל את כלל המידע הנוגע לניתוח. הרופא המנתח אינו נדרש לביצוע הניתוח בחירום או תחת לחץ, תנאים שעשויים לגרום הן לטעויות והן לאי הבנות והחסרת מידע מהמטופל.
דוגמא:
מטופלת פנתה לרשת מרפאות לרפואה אסתטית בעקבות מודעה שיווקית, וקיבלה את המידע אודות הניתוח מנציגת המכירות, שמטבע הדברים שכנעה אותה וחיזקה את יתרונות הניתוח והשיפור הקוסמטי הצפוי. במפגש עם הרופא התמקד הרופא בתוצאות הניתוח הצפויות, שלל סיכונים לניתוח, או התייחס רק לחלקם, והמטופלת חתמה על טופס ההסכמה מדעת מבלי לדעת את כלל הסיכונים והסיבוכים האפשריים. במקרה כזה, נזק שייגרם ללקוחה בשל סיבוך טבעי שלא הוסבר לה לגביו, גם במידה והניתוח יבוצע באופן מקצועי וללא דופי, עשוי להיחשב כרשלנות מקצועית.
חתימה על טופס הסכמה גנרי של המטופל בבית החולים אינו מספק, ובמידה וההליך בוצע ללא מסירת המידע מבעוד מועד, בצורה מפורטת ובהירה כנדרש, תיתכן עילת תביעה המבוססת על ביצוע הניתוח ללא קבלת הסכמה מדעת.
