פקודת הנזיקין באה להסדיר את ענף הנזיקין בישראל, ולקבוע תנאים ועקרונות מחייבים לפיצוי נפגעים, הן בתחום נזקי הרכוש והן בתחום נזקי גוף. תנאי הבסיס לעילת תביעת נזיקין על פי הפקודה הוא קיומה של עוולה אזרחית, מהעוולות המפורטות בה.
בפקודה מפורטות, בין היתר, שלוש העוולות הבאות:
- עוולת רשלנות.
- עוולת הפרת חובה חקוקה.
- תקיפה.
פקודת הנזיקין אינה מתייחסת באופן ישיר לרשלנות רפואית כעוולה העומדת בפני עצמה. עילת רשלנות רפואית היא נגזרת של אחת משלוש העוולות האמורות (או שלושתן גם יחד), לצד תבחין הנזק המהווה אף הוא תנאי לקיומה של עילת תביעה.
האם תיתכן זכאות לפיצוי ללא עוולה ו/או נזק?
בכל הנוגע לפקודת הנזיקין קיומה של עוולה על ידי הגורמים הנתבעים היא תנאי לפיצוי.
לצד זאת, החוק בישראל קובע מספר מקרים בגינם תיתכן הזכות לפיצוי כספי בהיעדר עוולה או ללא הוכחת נזק, בתרחישים מסוימים ובחקיקה נפרדת שאינה במסגרת פקודת הנזיקין.
בין החוקים:
פיצוי נפגעים ללא קיומה של עוולה
חוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים- חוק המחייב את חברות הביטוח בפיצוי כספי ובמימון הוצאות רפואיות של נפגעי תאונת דרכים. מטבע הדברים חברת הביטוח אינה אחראית לתאונה ולנזק ואינה נחשדת בעוולה, ועם זאת מחויבת בפיצוי הנפגעים במסגרת ביטוח חובה לרכב, כאחריות מוחלטת.
פיצוי ללא הוכחת נזק
חובת פיצוי נפגעי עוולה ללא הוכחת נזק גופני או ממוני מוטל על מקיימי העוולה, ונקבע במטרה להגן על ערכים, נורמות וזכויות צרכניים, דוגמת:
- פיצוי בגין פרסום לשון הרע.
- פיצוי בגין עבירה על חוק הספאם.
סוגי רשלנות רפואית
רשלנות רפואית עשויה להתרחש במגוון תחומים, בפרוצדורה רפואית נקודתית או בהליך מתמשך. בין התחומים והאירועים הבולטים בתביעות רשלנות רפואית:
- רשלנות רפואית בלידה.
- רשלנות רפואית במעקב היריון.
- רשלנות רפואית בניתוח.
- רשלנות רפואית באבחון.
- רשלנות רפואית בטיפולים/ניתוחים אסתטיים.
תבחינים להוכחת רשלנות רפואית על פי פקודת הנזיקין
בבחינת האירוע ובמטרה לבסס עילה לתביעת רשלנות רפואית, יש לבחון האם אכן התקיימה עוולה המוכרת בפקודת הנזיקין.
הן עוולת הרשלנות והן עוולות הפרת חובה חקוקה ותקיפה, מתנות את עילת התביעה וחובת הפיצוי בקיומו של נזק אשר נגרם לנפגע- בשל קיומה של העוולה האמורה.
עוולת רשלנות
עוולת הרשלנות מוגדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, המגדיר רשלנות כסטייה מרמת הזהירות החלה על אותו גורם מקצועי, והתנהלות הנוגדת את האופן שבו היה נוהג גורם מקצועי אחר בנסיבות דומות. לדוגמא במקרה של רשלנות רפואית מדובר על סטייה מרמת הזהירות החלה על גורמי הרפואה והטיפול, וההתנהלות מקצועית הנוגדת את האופן שבו היה נוהג רופא/מטפל אחר בנסיבות דומות.
דוגמאות:
רשלנות רפואית בלידה – הצוות הרפואי התעלם מהמוניטור וממדדי מצוקה של העובר במהלך הלידה, היולדת לא הועברה לביצוע ניתוח קיסרי שיכול היה להציל את העובר, מה שהוביל למות העובר.
דוגמא זו מקיימת את 3 התבחינים הנדרשים לעילת רשלנות רפואית בלידה:
- רשלנות – התנהלות מקצועית רשלנית והתעלמות ממדדים שהעידו על מצוקת העובר.
- נזק – אובדן העובר במהלך הלידה.
- קשר מוכח – אובדן העובר הם תוצאה ישירה של הרשלנות, שכן לו היו מזהים את סימני המצוקה של העובר ומעבירים את היולדת לניתוח קיסרי, ניתן היה למנוע זאת.
עוולת הפרת חובה חקוקה
עוולה זו מוגדרת בסעיף 63, הקובע כי הפרת חובה חוקית החלה על צוותי טיפול ורפואה בישראל בעקבותיה ניזוק החולה, תיחשב לעוולת רשלנות רפואית, ותקיים עילת תביעה עצמאית גם במקרים בהם הטיפול הרפואי ניתן באופן מיטבי וללא טעויות וכשלים.
הפרת חובה חקוקה מתייחסת למקרים בהם מקיים העוולה הפר חובה חוקית החלה עליו, והפרה זו גרמה לנפגע נזק.
בין עילות התביעה הבולטות בתיקי רשלנות רפואית בשל עוולת הפרת חובה חקוקה, היא אי קבלת הסכמה מדעת או ניהול לקוי של הרשומות הרפואיות.
דוגמא:
מטופלת עברה ניתוח קוסמטי באף שהסתבך, וחרף התנהלות ללא דופי ומאמצים של הצוות הרפואי, פגיעה בקנה הנשימה של החולה הובילה לנזק נשימתי בלתי הפיך.
הסיכון האמור וסיכונים אחרים של הניתוח לא הוסברו למטופלת בטרם ביצוע ההליך, מה שהיה מאפשר לה לבחור האם לבצע את הניתוח מלכתחילה, לאור הסיכונים האמורים.
דוגמא זו מקיימת את 3 התבחינים הנדרשים לעילת רשלנות רפואית בשל הפרת חובה חקוקה:
- קיומה של חובה חקוקה לקבלת הסכמה מדעת במסגרת חוק זכויות החולה.
- חובה זו נועדה לאפשר לכל חולה לקבל את כלל המידע הנוגע להליך הרפואי המוצע לו, לרבות סיכונים וחלופות טיפול, ולקבל החלטה מודעת.
- הפגיעה הנשימתית מהווה נזק מהותי ומהווה סיכון מוכר בניתוחים מסוג זה, וחובת קבלת הסכמה מדעת נועדה לאפשר למטופלת את הבחירה בין נטילת הסיכון ובין הימנעות ממנו.
עוולת תקיפה
עוולת התקיפה, אשר מוגדרת בסעיף 23 לפקודת הנזיקין, מגדירה תקיפה כ"שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו".
במקרים מסוימים של רשלנות רפואית, מתקיימת עילה לתביעה בגין עוולת התקיפה. מקרים אלו מאופיינים בעיקר כאשר הרופא מבצע טיפול רפואי בתובע, נגד רצונו וללא הסכמתו כפי שכתוב בחוק. עוולת התקיפה עשויה לחול גם בנוגע לבדיקות רפואיות מסוימות הנעשות באופן חודרני ופולשני (למשל בטיפולים גינקולוגיים). בשנים האחרונות בתי המשפט נמנעים משימוש בעוולת התקיפה ודיונים רבים מתמקדים בהסכמתו מדעת של המטופל.
תלונות בגין טיפול רפואי תוקפני מצומצמות למקרים חריגים ונדירים. עילת תביעת רשלנות רפואית עשויה להתבסס על אחת משלוש העוולות הללו, ובמקרים מסוימים על שלושתן גם יחד, כאשר קיימת חפיפה בין התבחינים הנדרשים להוכחת שלוש העוולות הללו. במשרדי טופל מקרה של פונדקאית אשר התבקשה להגיע לבדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית על מנת לנסות להבין מדוע היא לא מצליחה להקלט להריון עבור בני הזוג ששכרו את שירותיה.
במהלך הבדיקה הרופא התנהל כלפי הפונדקאית בגסות ובנוסף, מבלי לעדכן אותה ומבלי לקבל את הסכמתה הוא חרץ חריצים ברחמה באופן מכאיב ביותר, באמצעות המצלמה שהוכנסה לבחון את הרחם, עד כדי שהפונדקאית צרחה מכאבים וסבלה כשבוע ימים מדימום. התביעה הוגשה הן בהתבסס על עוולת הרשלנות, הן בהתבסס על עוולת התקיפה והן בהתבסס על הפרת חובה חקוקה, מאחר וכלל לא הוסבר לה כי היא תעבור הליך כזה והיא כלל לא הוחתמה על טופס הסכמה מתאים.
אם עלה בכם חשד כי נפגעתם עקב טיפול רפואי לקוי, חשוב לא להישאר לבד מול המערכת. פנו אל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה כבר עכשיו לקבלת ייעוץ ראשוני ובדיקה מקיפה של המקרה — כדי להגן על הזכויות שלכם ולהבטיח שתקבלו את הפיצוי שמגיע לכם.
