תביעת רשלנות רפואית עשויה להביא לפיצוי כספי משמעותי, אולם אינה חפה מסיכונים, ודורשת עמידה בתבחינים מחמירים, ייעוץ משפטי וליווי של עורך דין מנוסה והליך משפטי מורכב שעשוי להימשך זמן רב.
מתי נכון להגיש תביעת רשלנות רפואית ומהם הסיכונים הכרוכים הכך- מדריך לנפגעים
לא כל הליך רפואי שלא הסתיים כמצופה מצביע על רשלנות רפואית, ולא כל טעות של רופא מהווה עילה לתביעה.
רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מרמת הזהירות הסבירה אשר מצופה מרופאים ומטפלים, בנסיבות האמורות. מדובר במבחן משפטי הדורש בחינה של היבטים רפואיים. בבואו להכריע בתביעת רשלנות רפואית, בית המשפט יבחן האם הרופא פעל כפי שרופא מיומן וזהיר היה פועל באותו מצב, בהתאם למידע אשר היה מצוי בידיו.
בכדי שתתקיים עילת תביעה יש לעמוד בשלושה תבחינים עיקריים: הפרת חובת הזהירות החלה על צוותי הרפואה והטיפול, נזק גופני ו/או נפשי שנגרם למטופל/ת, וקשר סיבתי הקושר בין כשלי הטיפול לנזק הרפואי שנגרם.
סיכונים ומורכבויות
בין הגורמים והסיכונים המונעים מנפגעי רשלנות רפואית רבים להגיש תביעה:
- החשש מכוחו של המוסד הרפואי המגובה בעורכי דין מטעמו, ורופאים המגנים על עמיתיהם.
- עלויות התביעה שאינן מבוטלות.
- קושי בגיוס מסמכים רפואיים תומכים.
- משך הזמן הארוך הנדרש לניהול תביעה מסוג זה.
האתגר המרכזי העומד בפני התביעה הוא הקושי להוכיח שאכן מדובר ברשלנות ולא בתוצאה מצערת של הליך רפואי, ו/או התממשות של סיכון ידוע מראש, גם כאשר הטיפול ניתן במסירות ובאחריות, כפי שצפויים לטעון הנתבעים.
חשוב לדעת
תנאי סף לתביעה- חוות דעת תומכת של רופא מומחה בתחום האמור.
ללא חוות דעת רפואית של רופא מומחה לא ניתן להגיש את התביעה, וההתנהלות כולה צפויה לסוב סביב חוות הדעת האמורה.
תנאי סף זה למעשה מגן על המטופלים מפני הגשת תביעות בעלות פוטנציאל הצלחה נמוך, והתמודדות ארוכת שנים עם תביעה מורכבת ויקרה שעתידה להידחות.
על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה של התביעה ואת גובה הפיצוי, חשוב שעורך הדין המטפל יסתייע ברופא מומחה בעל שם ומוניטין המוכר כסמכות מקצועית, אשר מלבד כתיבה של חוות הדעת התומכת, יוכל לעמוד בפני בית המשפט ולהגן על עמדתו, במידה ויידרש לכך.
אכן תביעות רשלנות רפואית נחשבות לתביעות מורכבות הטומנות בחובן קושי ממשי בהוכחת הרשלנות. סכומי הפיצוי המשמעותיים אמנם עשויים לשנות חיים ולאפשר התמודדות מיטבית עם הנזק הרפואי שנרם, אולם פיצויים אלו מותנים בהוכחת הרשלנות, ובהצגת ראיות לכל אחד מן התבחינים האמורים: עצם ההתרשלות, קיומו של נזק, והקשר הסיבתי ביניהם.
יחד עם זאת, ככל שאכן התקיימה רשלנות העומדת בכלל התבחינים שצוינו לעיל, קיימים כלים משפטיים המאפשרים לנפגעי הרשלנות להתמודד עם המורכבות והקושי ולמצות את זכויותיהם לצדק ולפיצוי.
גיוס מסמכים ותיעוד רפואי
במקרים רבים חוששים הנפגעים כי המסמכים שבידם אינם מספקים, ואינם מהווים הוכחה חותכת לרשלנות הנטענת. חשוב להבין כי אין לצפות שגורמי הטיפול יכללו בתיעוד הודאה גלויה ברשלנות, ובמקרים רבים התיעוד הרפואי עשוי להיות טכני, מעורפל ולשרת את גורמי הטיפול עצמם. בחינת המסמכים על ידי גורם משפטי מנוסה ועל ידי רופא מומחה, בעין מקצועית, יסייעו בהבנת המקרה ובביסוס טענת הרשלנות, ככל וקיימת.
חובתו של המוסד הרפואי לספק למטופלים כל מסמך ומידע הנוגע להם, לרבות עותקים של מסמכים שנמסרו בעבר ולא נשמרו על ידי המטופל.
עורך דין מומחה בתחום יידע לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לרבות כאלה שעל פניו אינם קשורים ישירות לאירוע, דוגמת: סיכומי ביקור אצל רופאים, סיכום ביקור במיון, סיכום אשפוז, הסכמה מדעת חתומה של החולה לטיפול, צילומים והדמיות, תוצאות של בדיקות שונות ועוד.
סירוב של המוסד הרפואי למסירת המסמכים, חוסר בתיעוד מחייב או שינוי במסמכים, עשויים להפוך את הקערה על פיה ולהעביר את חובת ההוכחה לטענות ההגנה לנתבעים עצמם.
עלויות התביעה
עלויות התביעה אכן אינן מבוטלות, ובדרך כלל יכללו את העלויות הללו:
- עלויות של העתקת הרשומות הרפואיות.
- אגרה לבית המשפט בעת הגשת התביעה.
- עלות חוות דעת של רופא מומחה.
יחד עם זאת, רוב עורכי הדין בתחום אינם גובים שכר טרחה מראש עבור הטיפול בתיק, אלא שכר טרחה המבוסס על הצלחה ונגזר באחוזים מתוך הפיצוי שיתקבל. מבנה זה מאפשר לנפגעי רשלנות רפואית לבחור בייצוג משפטי מקצועי מיטבי שאינו מבוסס על יכולת כלכלית, ומבטיח שעורכי הדין ייקחו על עצמם מקרים בהם קיימת עילה משפטית מבוססת ופוטנציאל הצלחה גבוה, שכן עיקר הסיכון מוטל עליהם עצמם.
עורך דין מנוסה ומיומן בתחום רשלנות רפואית גם יידע לטפל בתיק מתחילתו ועד סופו, החל באיסוף כלל הרשומות הרפואיות, איתור מומחה רפואי מתאים לכתיבת חוות דעת, הגשת התביעה וטיפול מלא בבית המשפט עד לפשרה או לפסק דין.
