על פי נתונים שפרסמה התנועה לחופש המידע ומבוססים על דו"חות חברת הביטוח הממשלתית "ענבל": 9% מסך תביעות הרשלנות הרפואית בישראל, עוסקות בהולדה בעוולה. תביעות אלו גם מציגות את סכומי הפיצוי הגבוהים ביותר, העומדים בממוצע על 8,000,000-15,000,000 ₪!
מהי הולדה בעוולה
תביעות הולדה בעוולה הן תביעות לפיצוי כספי המוגשות על ידי הורים לתינוקות בעלי מום מולד, מהותי ובלתי ניתן לטיפול, הצפויים לחיים של קושי וסבל כנגד גורמים רפואיים, בטענה ל־עורך דין רשלנות רפואית.
התביעה עוסקת בטענה לרשלנות באיתור ובאבחון של מצב העובר במהלך ההיריון. אי איתור המום או הסיכון למום במסגרת בדיקות שבוצעו לאם לפני ההיריון או במהלכו, אי מסירת מידע נדרש להורים לגבי חשש למום או לגבי הצורך/האפשרות לבצע בדיקות נוספות שיש בכוחן לאשר או לשלול חשש כזה, מנע מההורים את זכותם לקבלת החלטה מושכלת בנוגע להמשך ההיריון.
מומים מולדים, מחלות תורשתיות ומצבים רפואיים הניתנים לאיתור מוקדם:
למרבה הצער וחרף התקדמות הרפואה, לא כל מחלה או מגבלה ניתן לאתר בבדיקות ההיריון המתבצעות טרם הלידה, וגם בקרב המומים הנחשבים לקשים שניתנים לאיתור, ניתן למצוא מחלות נדירות אשר בהיעדר תסמיני סיכון מוגדרים אינם חלק מבדיקות מעקב ההיריון השגרתיות או המומלצות.
משרד הבריאות בישראל קובע רצף בדיקות היריון מומלצות, כמו גם בדיקות ייחודיות ומקיפות יותר המבוססות על הערכת סיכונים ומדדים חריגים של בדיקות אחרות, שעיקרן הוא שלילה או איתור של הפרעות ומומים נפוצים ובעלי השלכות על חיי התינוק שייוולד ומשפחתו:
- תסמונת דאון – תסמונת המשפיעה על המצב הפיזי/גופני, היכולות המנטליות והתפקוד. זיהוי מדדים חריגים בבדיקות סקירה ועובי כפל עורפי של העובר בבדיקת שקיפות עורפית עשויים להעיד על סיכון מוגבר, וצורך באבחון באמצעות בדיקת מי שפיר.
- פיגור שכלי – ליקוי קוגניטיבי שכלי המתאפיין באינטליגנציה נמוכה ובמגבלת התפתחות. מיומנויות קוגניטיביות, מוטוריות וחברתיות נמוכות. איתור משולב על ידי בדיקות אולטרסאונד ובדיקת מי שפיר.
- שיתוק מוחין – מחלה עצבית נוירולוגית הגורמת לבעיות בחושי הראייה והשמיעה, קושי בדיבור, קושי בהליכה עד נכות פיזית מוחלטת, כשלים במערכת העצבים והתפתחות מינית מוקדמת. איתור המחלה מתבצע באמצעות בדיקות גנטיות להורים, בדיקות אולטרסאונד ומי שפיר.
- ציסטיק פיברוזיס – מחלה תורשתית המתאפיינת במערכת חיסונית מוחלשת, תוחלת חיים קצרה ובבעיות תזונה ומעיים. קבוצות הסיכון מאותרות בבדיקות גנטיות המומלצות על פי מוצא אתני של ההורים/רקע גנטי, ואבחון מלא באמצעות בדיקת מי שפיר.
אי איתור של המחלות הללו עשוי לנבוע מהתנגדות ההורים לבדיקות מטעמים דתיים או אישיים, אולם חובת הגורמים הרפואיים היא לשקף להורים בכל שלב במעקב ההיריון את המדדים, הסיכונים והסיכויים ללידת תינוק/ת עם מום. אי איתור של גורמי סיכון, אי הפניית ההורים או אי זיהוי המחלה בבדיקות שהתקיימו, עשויה להוות עילת רשלנות רפואית בהריון ולזכות את ההורים והילד/ה בפיצויי נזיקין גבוהים.
מורכבות בהוכחת רשלנות רפואית בהריון
תביעות רשלנות רפואית הן מטבען תביעות מורכבות, הדורשות ליווי מקצועי של עורך דין מנוסה ומיומן בתחום, ומחייבות תמיכה באמצעות חוות דעת רפואית של רופא מומחה.
תביעות הולדה בעוולה עוסקות בבחינת מעקב ההיריון, המתקיים לאורך מספר רב של חודשים, ואל מול מספר גורמי טיפול – רופא הנשים, מכוני בדיקות, מרפאות בקהילה, בתי חולים וטיפת חלב.
במקרים רבים, בחינת ההמלצות והמידע שניתנו מצביעים על יותר מגורם אחד שהתנהל ברשלנות, ולעיתים הרשלנות נמשכת גם בשלבי הלידה עצמה – מצב שעשוי להיחשב רשלנות רפואית בלידה.
ראשי נזק ופיצוי
הפיצויים בגין הולדה בעוולה מיועדים להורים, במטרה לכסות את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהולדת תינוק בעל מום וצרכי הטיפול בו, כמו גם במטרה להבטיח את עתידו.
בין רכיבי הפיצוי:
- הוצאות עודפות לגידול הילד- הפיצויים נועדו לכסות את ההוצאות העודפות הכרוכות בגידול ילד עם מוגבלויות. הוצאות אלו כוללות צרכים רפואיים, סיעודיים, דיור וניידות.
- כאב וסבל- פיצוי בגין הנזק הרגשי המתמשך והקשה הכרוך בגידול ילד עם מוגבלויות.
- אובדן הכנסה של ההורים בשל צרכי הטיפול והגידול הייחודיים.
- אובדן יכולת השתכרות עתידי של התינוק- על פי הערכות אקטואריות, תוחלת חיים ממוצעת, שכר ממוצע במשק.
