רשלנות רפואית במעקב הריון יכולה להתרחש באירוע בודד או באמצעות רצף של אירועים, ובהם אי-הפניה לבדיקות חיוניות, התעלמות מתוצאות חריגות, אי-יידוע ההורים על סיכונים מהותיים או אי-אבחון של מומים ומצבי סיכון לאם ולעובר.
דווקא משום שמעקב ההיריון נמשך חודשים ומערב מספר גורמים רפואיים, יש חשיבות לבחינת התמונה המלאה ולא רק אירוע רפואי אחד.
מהי רשלנות במעקב הריון?
מעקב היריון הוא תהליך רפואי המתמשך לאורך חודשים, החל ממועד גילוי ההיריון ועד ללידה או לסיום ההיריון מסיבה אחרת. מטרתו לשמור על בריאות האם והעובר, לוודא שההיריון מתפתח באופן תקין ולאתר סיכונים או בעיות רפואיות מוקדם ככל שניתן.
מאחר שהמעקב עשוי להתבצע על ידי מספר גורמים המלווים את האישה, ובהם רופא נשים, אחיות ליווי היריון, מכוני בדיקות ובתי חולים, במקרים רבים רשלנות רפואית בהריון אינה מתחילה ומסתיימת אצל גורם רפואי יחיד, אלא כוללת שרשרת של החלטות, בדיקות ומחדלים שיש לבחון יחד.
בין היתר יש לבחון האם ניתנו ההפניות הנדרשות, האם ממצאים חריגים זכו להמשך בירור, האם ההורים קיבלו מידע מהותי והאם הטיפול שניתן תאם את הסטנדרט הרפואי המקובל.
נושא הקשר בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק הוא אחד החלקים המרכזיים בתביעה. ניתן לקרוא בהרחבה על קשר סיבתי ברשלנות רפואית .
הרחבה נוספת על הדרישות המשפטיות ניתן למצוא במדריך הוכחת רשלנות רפואית בהיריון ולידה .
סוגי נזקים רפואיים המאפיינים רשלנות רפואית בהיריון
סכומי הפיצויים הגבוהים המאפיינים חלק מתיקי הרשלנות הרפואית בהיריון קשורים לעיתים לנזקים רפואיים משמעותיים ובעלי השלכות ארוכות טווח.
כאשר נגרם לילד נזק קבוע, ההשלכות עשויות ללוות אותו לאורך כל חייו ולהשפיע גם על צורכי הטיפול, השיקום, הסיוע והמצב הכלכלי של המשפחה.
- נזקים נוירולוגיים ושיתוק מוחין – במקרים מסוימים נזק נוירולוגי עשוי להיות קשור לאי-זיהוי מצוקה עוברית, היפרדות שליה, הפרעה באספקת החמצן או מצב רפואי אחר שלא זוהה או טופל בזמן.
- מומים מולדים – לידת תינוק עם מום משמעותי שלא אובחן במהלך בדיקות ההיריון, אף שבנסיבות המקרה ניתן היה לצפות לאבחונו. דוגמה לכך ניתן למצוא בתיק שעסק ב אי-אבחון מום לבבי בסקירת מערכות .
- תסמונות גנטיות ועיכוב התפתחותי – אי-הפניה לבירור מתאים, פענוח שגוי או אי-המשך בירור בעקבות ממצא חריג עלולים למנוע אבחון בזמן.
- פגות קיצונית וסיבוכיה – במצבים מסוימים לידה מוקדמת מאוד עלולה להיות כרוכה בפגיעות נוירולוגיות, בעיות ראייה ושמיעה או מחלות ריאה משמעותיות.
- פטירת העובר או לידה שקטה – כאשר עולה חשד שאי-זיהוי גורמי סיכון או מצוקה תרמו לתוצאה הקשה, יש לבחון את מלוא מעקב ההיריון.
- פגיעה בפוריות העתידית – פגיעה ברחם, בחצוצרות או במערכת הרבייה בעקבות סיבוך שלא אובחן או לא טופל באופן סביר.
- פגיעה באיברים – במצבים רפואיים חמורים עלולים להיגרם נזקים לכליות, לכבד, למוח או למערכות גוף נוספות.
- קרעים ופגיעות הקשורות ללידה – אירועים שהחלו במעקב ההיריון עשויים להשפיע גם על אופן ניהול הלידה ועל הסיכונים לאם ולתינוק.
- פטירת היולדת – במקרים חריגים וקשים במיוחד יש לבחון האם גורמי הסיכון זוהו וטופלו בזמן.
רשימת בדיקות הריון לפי שבועות
במהלך ההיריון מבוצעות בדיקות שונות בהתאם לשלב ההיריון, למצב האישה, לממצאים הקודמים ולגורמי סיכון רלוונטיים.
מבחינת בדיקת רשלנות רפואית, השאלה אינה רק האם בדיקה מסוימת בוצעה, אלא גם האם הייתה אינדיקציה להפנות אליה, האם היא בוצעה באופן סביר, האם תוצאותיה פוענחו נכון והאם ממצא חריג הוביל לבירור המתאים.
| שם הבדיקה | מועד מקובל | מה נבדק? | סטטוס כללי | דוגמאות לכשל אפשרי והשלכותיו |
|---|---|---|---|---|
| אולטרסאונד ראשון | שבוע 6 עד סוף שבוע 12 | מיקום ההיריון, גיל ההיריון, מספר העוברים והערכת תקינות ראשונית. | חלק ממעקב ההיריון במסגרת סל הבריאות. | אי-זיהוי הריון חוץ-רחמי עלול לעכב טיפול ולגרום בין היתר לדימום פנימי ולפגיעה בחצוצרה. |
| בדיקות דם ושתן ראשוניות | בתחילת ההיריון | ספירת דם, סוג דם, נוגדנים, בדיקות זיהומיות ובדיקות שתן בהתאם למעקב. | חלק ממעקב ההיריון במסגרת סל הבריאות. | אי-התייחסות לממצאים חריגים, לזיהום, לאנמיה או לנתונים משמעותיים אחרים עלולה לעכב טיפול נדרש. |
| בדיקות סקר גנטי | לפני ההיריון או בתחילתו | בדיקות נשאות למחלות תורשתיות ומצבים גנטיים. | בדיקות הסקר הגנטי המורחבות נכללות כיום בסל לזכאים בהתאם להנחיות. | אי-הפניה, אי-מסירת תוצאות או אי-הפניה לייעוץ גנטי לאחר ממצא משמעותי עלולים להשפיע על המשך הבירור. |
| שקיפות עורפית | שבוע 11 עד סוף שבוע 13 | הערכת סיכון סטטיסטי לתסמונת דאון ולהפרעות כרומוזומליות נוספות, וכן איתור ממצאים מסוימים. | במסגרת מעקב ההיריון בהתאם לזכאות ולהשתתפות. | מדידה לא נכונה, פענוח בלתי סביר או אי-המשך בירור לאחר תוצאה חריגה עלולים למנוע אבחון בזמן. |
| סקירת מערכות מוקדמת | שבוע 14 עד סוף שבוע 16 | סקירת איברי העובר, מדידות וחיפוש אחר מומים ושינויים מבניים. | בהתאם לסל, לביטוח המשלים ולמסלול הרפואי. | בדיקה שטחית או החמצת מום שהיה ניתן לזהות עלולות להשפיע על המשך הבירור ועל האפשרויות העומדות בפני ההורים. |
| סקר שליש שני / חלבון עוברי | סביב שבועות 16–19 | בדיקת דם להערכת סיכון לתסמונות כרומוזומליות ולמומים מסוימים. | במסגרת סל הבריאות בהתאם לתנאים. | שימוש בגיל היריון שגוי, התעלמות מתוצאה חריגה או אי-הפניה להמשך בירור עלולים לשבש את תהליך האבחון. |
| דיקור מי שפיר | בדרך כלל שבוע 16–22 | בדיקה אבחנתית של החומר הגנטי של העובר. | המימון תלוי בהתוויות רפואיות ובתנאי הזכאות. | כאשר קיימים ממצאים מחשידים, יש לבחון האם ניתן הסבר מספק והאם הוצעה בדיקה אבחנתית או ייעוץ גנטי מתאים. |
| סקירת מערכות מאוחרת | שבוע 20 עד סוף שבוע 24 | בדיקה חוזרת של התפתחות איברי העובר ואיתור מומים המופיעים או ניתנים לזיהוי בשלב מאוחר יותר. | בהתאם למעקב הרפואי ולמסלול הבדיקה. | פענוח שגוי או החמצת ממצא משמעותי שהיה ניתן לזיהוי עשויים לעמוד במוקד תביעת רשלנות רפואית באבחון . |
| העמסת סוכר | שבוע 24 עד סוף שבוע 28 | בדיקת סקר לסוכרת היריון. | חלק ממעקב ההיריון במסגרת סל הבריאות. | התעלמות מתוצאה חריגה או אי-ביצוע בדיקת המשך כאשר היא נדרשת עלולים לגרום לכך שסוכרת היריון לא תאובחן ולא תאוזן כנדרש. |
| הערכת משקל ומעקב גדילה | בשליש השלישי, בהתאם למעקב הרפואי | גדילת העובר, מנח, מיקום השליה ומדדים נוספים. | בהתאם להתוויה ולמסלול המעקב. | אי-זיהוי עיכוב בגדילה, שינוי בכמות מי השפיר או גורמי סיכון אחרים עלול לעכב החלטות רפואיות חשובות. |
| בדיקת GBS | מתחילת שבוע 36 עד סוף שבוע 37 | איתור נשאות לחיידק סטרפטוקוקוס B. | חלק ממעקב ההיריון הסדיר. | כאשר קיימת נשאות, יש משמעות למידע זה לצורך קבלת החלטה על טיפול אנטיביוטי בלידה. |
חשוב לדעת: מדובר במידע כללי בלבד ולא בייעוץ רפואי. מועדי הבדיקות, הזכאות, המימון וההתוויות הרפואיות עשויים להשתנות בהתאם למצב ההיריון, להנחיות משרד הבריאות ולהחלטת הצוות המטפל.
אי-יידוע ההורים על סיכון או ממצא חריג
מעקב היריון תקין אינו מסתכם רק בביצוע הבדיקה. כאשר מתקבלת תוצאה חריגה או כאשר קיים סיכון רפואי משמעותי, עשויה להיות חשיבות גם להסבר שניתן להורים, להצגת האפשרויות ולהפניה להמשך בירור מתאים.
במקרים מסוימים, אי-מסירת מידע מהותי עשויה להעלות גם שאלות הקשורות ל חובת הגילוי של סיכונים רפואיים .
מתי רשלנות במעקב הריון עשויה להיחשב הולדה בעוולה?
כאשר נולד ילד עם מחלה, תסמונת או מום משמעותי שלא אובחנו במהלך ההיריון, עשויה במקרים המתאימים לעלות גם שאלת הולדה בעוולה .
במקרים מסוג זה נבחן בין היתר האם היה ניתן לאבחן את המצב במהלך ההיריון, האם המידע הרפואי הרלוונטי נמסר להורים, ומה היה קורה אילו המעקב והאבחון היו מתבצעים באופן סביר.
מה צריך לבדוק כאשר עולה חשד לרשלנות במעקב ההיריון?
כדי להבין מה התרחש, יש לבחון את כל הרצף הרפואי ולא רק מסמך או בדיקה אחת.
- הפניות לבדיקות ותוצאות הבדיקות שבוצעו.
- סיכומי ביקורים אצל רופאי נשים ובמרפאות מעקב היריון.
- סקירות מערכות, בדיקות אולטרסאונד ותוצאות בדיקות סקר.
- תיעוד של ממצאים חריגים והמלצות להמשך בירור.
- מסמכים מבתי חולים, חדרי מיון ומחלקות יולדות.
- תיעוד רפואי של הילד לאחר הלידה, כאשר נטען שנגרם נזק.
במדריך איך לאסוף מסמכים לתביעת רשלנות רפואית ניתן לקרוא בהרחבה על המסמכים הנדרשים לצורך בחינה ראשונית של המקרה.
רשלנות רפואית במעקב היריון עשויה לגרום לנזקים משמעותיים ומתמשכים לאם וליילוד.
במקרים המתאימים הנזק יכול לגרור הוצאות טיפול ושיקום, צורך בסיוע לאורך שנים, פגיעה בכושר ההשתכרות וכאב וסבל משמעותיים.
כאשר קיים חשד שכשל במהלך מעקב ההיריון גרם לנזק, מומלץ לבחון את מלוא התיעוד ואת נסיבות המקרה עם עו"ד דורית פילו ולבדוק האם קיימת עילת תביעה ומהם הצעדים המתאימים להמשך.
