רשלנות רפואית אורטודנטיה

המיומנות והזהירות הנדרשות מאורתודנט, מאפשרות לו לבצע פעולות עדינות במיוחד ולהביא לשינוי של ממש במטופלים, בתהליכים ארוכים ורב שלביים. כדי לבסס טענה לרשלנות רפואית בתחום האורטודונטיה, יש להוכיח שקיים קשר של סיבה ותוצאה בין התנהלות לא סבירה של הרופא המטפל, לנזק שנגרם לפציינט עצמו.

בשונה מניתוחים כירורגיים חד פעמיים, טיפול של יישור שיניים יכול לארוך חודשים רבים ואפילו שנים, אך חריגה מסטנדרט הטיפול המצופה מאורתודנט מומחה,  עלול לפגוע בתוצאות הרצויות של תהליך היישור, או במקרים קשים להוביל לבעיות בריאותיות, פציעות, עיוותים וזיהומים בחלל הפה.

הרשלנות עלולה להתרחש כבר בשלב האבחון, כאשר האורתודנט בונה תוכנית טיפולית שיש בה ליקויים, או שהיא לא מותאמת למטופל הספציפי מסיבות שונות, ביניהן מבנה הפנים של המטופל, חוסר התחשבות במצב רפואי בעייתי של הפה בתחילת תהליך היישור שעלול להכשיל את יישור השיניים עצמו ועוד. בדיקות מקיפות טרם תחילת תהליך יישור השיניים, חיוניות הן להשגת תוצאות מיטביות והן למניעת בעיות רפואיות בחניכיים, בלסת ובחלל הפה כולו.

כשהטיפול נעשה בהתרשלות בתוך הקליניקה עצמה, הוא עלול לגרום לפגיעה במטופל ולנזקים מיידים ולעתים גם ארוכי טווח, בין אם נפצע במהלך התקנת אביזרי היישור למיניהם ובין אם האורתודנט ביצע פעולה פולשנית בחוסר זהירות וגרם לנזקים שונים. חשוב להבין, כי הסכמה מדעת היא הכרחית בכל הליך רפואי, מכאן שאורתודנט שמתאים תוכנית טיפולית לפציינט, מחויב ליידע אותו בכל שלביה, להבהיר כי קיימים סיכונים לסיבוכים – ולתאם ציפיות באשר לתוצאה הסופית, בהיבט הרפואי והאסתטי כאחד, לכן גם כאשר נעשים טיפולים שונים בתהליך היישור, שהפציינט לא הסכים להם או שלא היה מודע לסיכונים שבהם, מדובר ברשלנות רפואית.

היותו של תהליך יישור השיניים ארוך ומורכב ביחס לטיפולים פיזיים אחרים, המעקב אחר התקדמות התהליך והתאמתו ב"זמן אמת" תוך התחשבות בתחושות ובכאבים, אם קיימים, של המטופל – היא כשלעצמו כר פורה להתרשלויות, כיוון שמעקב לקוי או היעדר ביקורים סדירים וקבועים לאורך התהליך, עלול לגרום ל"פספוס" של בעיות שמתחילות להתפתח בתוך הפה, להחמרתן של בעיות קיימות ולתוצאה סופית שרחוקה מלהתאים לציפיות.