בבתי החולים בישראל מתרחשות כ-15,000 לידות מידי חודש, ורובן המכריע מסתיים בידיים מלאות, בשמחה וללא סיבוכים. יחד עם זאת, על

הליך הלידה מטבעו מחליש את המערכת החיסונית וחושף את היולדת לסיכוני זיהום, ולחדירת  חיידקים לאזורי הגוף שנפגעו או נחשפו במהלך

תביעות רשלנות רפואית שעוסקות ברעלת היריון שלא אובחנה בוחנות האם התקיימה סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל במעקב ההיריון. לדוגמא, האם בוצע

לידה היא אחד האירועים המשמעותיים והמרגשים בחייה של אישה, אך גם תהליך רפואי מורכב הכרוך בסיכונים. בעוד שמרבית היולדות משתחררות

שיתוק מוחין עשוי להתרחש עקב נזק מוחי אשר נגרם לעובר במהלך ההיריון או בלידה עצמה, עשוי לגרום למגוון מוגבלויות בתפקוד

חוות דעת מומחה היא אבן יסוד בכל תביעת רשלנות רפואית ומהווה תנאי סף להגשת התביעה. חובה זו באה לגשר בין

חובת הגילוי המוטלת על הצוות הרפואי מהווה את אחד מעמודי התווך של המשפט הרפואי המודרני. מעבר להיותה דרישה סטטוטורית המעוגנת

במקרים בהם הנזק מתפתח כבר בשלבי המעקב והבדיקות, יש לבחון לעומק האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית בהריון אשר הוביל

תביעות רשלנות רפואית הן תביעות נזיקין, שנועדו לפצות נפגעי רשלנות רפואית בגין הנזק שנגרם להן בגינה. סכומי הפיצוי הנהוגים בתביעות

אחד המקרים הקלאסיים בתחום הרשלנות הרפואית הוא מקרה של השארת גוף זר בגופו של מנותח, אירוע שעשוי להיות מסכן חיים